תקציר המסמך:
בית הדין הפלילי הבין-לאומי נועד להתערב רק במקרים שהמדינה הרלוונטית איננה חוקרת חשדות לפשעים בין-לאומיים. הוא לא נועד להחליף את מערכת המשפט המדינתית. העקרון לפיו סמכות בית הדין משלימה לסמכות מדינתית נקרא "עקרון המשלימות". במסגרת יישום עקרון זה, בית הדין עורך תבחיני משלימות וכך מחליט אם להשהות את ההליכים בהאג ולאפשר למדינה הרלוונטית לנהל אותם במקומו. המסמך מראה כי במסגרת תבחיני המשלימות גורמי בית הדין מעניקים משקל למנגנוני צדק מעברי, כולל מנגנונים אלטרנטיביים למשפט הפלילי. המסמך מנתח את האפשרויות לקיום דרישות המשלימות על ידי ישראל ביחס להליכים שמתקיימים בבית הדין נגד ישראלים, כולל הדיון בבקשה להוצאת צווי מעצר נגד ראש הממשלה נתניהו ושר הביטחון גלנט. המסמך מתאר כיצד ועדות חקירה ומנגנוני צדק מעברי יכולים לסייע לישראל לקיים את דרישות המשלימות. לבסוף, המסמך קורא לישראל להקים מנגנוני צדק מעברי לא רק בגלל תפקידם במניעת התערבותו של בית הדין, אלא כי מנגנונים אלה יסיעו לאיחוי הקרעים בחברה הישראלית ולקידום פיוס היסטורי בין ישראלים לפלסטינים.
יודגש כי מדובר בטיוטה המבוססת על מחקר ראשוני. המחברים מזמינים את הקוראים להגיב למסמך באמצעות הודעה לכתובת המייל Sigall@alma-ihl.org.