סיווג הסכסוך בסוריה - שאלה ארגונית?

מאת: נועם זמיר

תאריך פרסום: 27/9/2012

מבוא

ב-7 בספטמבר 2012, פיטר מורר, נשיא ראש הצלב האדום הבינ"ל, סיכם את ביקורו בסוריה וקרא לצדדים לכבד את הכללים של המשפט ההומניטרי. כמו כן, הנשיא הדגיש שזאת אחריות הצדדים להגן על האזרחים כאשר הם מנהלים את העימותים.¹ כידוע, המשפט הבינ"ל ההומניטרי חל רק כאשר יש סכסוך חמוש או מצב של כיבוש ואכן ביולי 2012, הצלב האדום הבינ"ל הגדיר את המצב בסוריה כמלחמת אזרחים,² כלומר כסכסוך חמוש שאינו בינ"ל (Non-International Armed Conflict). באוגוסט 2012, ועדת החקירה העצמאית של האו"ם הגיעה למסקנה זהה.³ ברקע הדברים, ישנם דיווחים על מעורבות זרה של מדינות לטובת הממשל ולטובת המורדים. התערבות זו מעלה את השאלה האם מתקיים בסוריה סכסוך חמוש בינ"ל מקביל (לסכסוך הלא בינ"ל) בין המדינות הזרות ובין סוריה או סכסוך בינ"ל אחד בין כל הקבוצות והמדינות השונות.

סיווג הסכסוך החמוש כסכסוך בינ"ל או שאינו בינ"ל הינו מרכזי, מאחר שהוא קובע איזה נורמות של המשפט ההומניטרי חלות. למרות שהתפתחות המשפט המנהגי יצרה חפיפה מסויימת בין הנורמות החלות בשני הסכסוכים החמושים, הדין החל בסכסוך בינ"ל נשאר רחב ומפורט יותר בהשוואה לדין החל בסכסוך שאינו בינ"ל.⁴

מטרת רשימה זו הינה לבדוק מבחינה משפטית האם מתקיים סכסוך חמוש בסוריה ולדון בשאלה האם הסכסוך בסוריה הינו בינ"ל או לא בינ"ל. בשלב זה ראוי להבהיר כי המצב העובדתי בשטח משתנה כל הזמן. כמו כן, הניתוח נערך תחת חוסר וודאות בנוגע למה שמתרחש בשטח והעובדות אשר נכתבות כאן הן על בסיס פרסומים זרים ודוחות של ארגונים בינ"לים.⁵ על כן, הדגש ברשימה זו הינו בעיקר על הניתוח המשפטי ולא העובדתי.

הסכסוך בסוריה

במרץ 2011, החלו הפגנות כנגד הממשלה.⁶ ההפגנות תפסו תאוצה בעיר הדרומית דרעא, לאחר דיכוי אלים של הפגנות המוניות לא אלימות, אשר פרצו כמחאה על מעצרם ועינויים של נערים אשר ציירו גרפיטי אנטי ממשלתי על קיר של בית ספר.⁷ הממשלה המשיכה בדיכוי האלים וכבר באותו החודש שלחה כוחות צבא מלווים בטנקים לעיר דרעא. באוגוסט 2011, הצבא התחיל במבצע צבאי רחב לדיכוי ההפגנות אשר היו ברובן לא אלימות.

חשוב לציין שלצד כוחות הצבא הסורי, פועלת גם מילציה המכונה "שביחה" אשר משתתפת בלחימה.⁸ למרות שברור שהצבא הסורי והשביחה פועלים ביחד, אופי הפעולה והמבנה הארגוני של השביחה איננו ברור לגמרי בשלב זה.⁹

שני כוחות האופוזיציה המרכזיים הינם המועצה הלאומית של סוריה (Syrian National Council) וה-"צבא הסורי החופשי" (Free Syrian Army - FSA),ה¹⁰ כאשר ה-FSA נוקט במאבק חמוש כנגד המשטר. מנובמבר 2011, הפעילות של ה-FSA כנגד יחידות של הצבא הסורי נהפכה ליותר אינטנסיבית.¹¹ לפי הדיווחים השונים, ה-FSA מצויד בעיקר בנשק קל.

בנוסף לעימותים בין הכוחות הסורים השונים, ישנם דיווחים שכוחות של החיזבאללה ושל איראן משתתפים בלחימה לצד הממשלה.¹² כמו כן, יש טענות על כך שה-FSA מקבל מימון, כלי נשק ואימונים ממדינות זרות.¹³ ועדת החקירה העצמאית של האו"ם ציינה כי קיימים גם דיווחים על כוחות זרים משתתפים בקבוצות החמושות הנלחמות בממשלה, אך הוועדה לא הצליחה לקבוע את החשיבות של כוחות אלה.¹⁴ כמו כן נטען לאחרונה שקצינים של הצבא התורכי לקחו פיקוד ישיר על יחידות מסוימות של ה-FSA.ה¹⁵

נכון להיום, האירועים האלימים אשר מתרחשים בסוריה כבר גבו את חייהם של אלפי אנשים.¹⁶ הנשיא אסד ממשיך להתעלם מהקריאות של הקהילה הבינ"ל להתפטרותו, כאשר הוא נהנה מהתמיכה השקטה של רוסיה וסין המונעות ממועצת הביטחון לפעול בנושא.

בשלב הראשון, אדון במסגרת הנורמטיבית שחלה על העימותים בין הכוחות הסורים השונים. לאחר מכן, אדון בתוצאות של ההתערבות הזרה הקיימת לכאורה בסכסוך הסורי.

האם מתקיים בסוריה סכסוך חמוש שאינו בינ"ל?

השאלה היא האם העימות בין כוחות הממשלה (הצבא הסורי והשביחה) לבין כוחות האופוזיציה נופל להגדרה של סכסוך חמוש שאינו בינ"ל. למרות שהנשיא אסד הכריז כבר שארצו נמצאת במצב של מלחמה,¹⁷ סיווג של עימות מזוין כסכסוך חמוש בינ"ל או שאינו בינ"ל תלוי במצב העובדתי הקיים ולא בהצהרות הצדדים.

סעיף 3 המשותף לאמנות ז'נבה אינו מכיל הגדרה לסכסוך חמוש שאינו בינ"ל.¹⁸ עם זאת, לפי הפרשנות המקובלת של המומחים בתחום ולפי הפסיקה של הטריבונאלים הבינ"ל,²⁰ הסעיף מכיל דרישה כפולה של ארגון של הצדדים ועצימות של הסכסוך (organization and intensity).

על מנת לקבוע האם התנאי של העצימות מתקיים, הטריבונאלים הבין-לאומיים התייחסו לגורמים כמו מספר האנשים וסוג הכוחות הנוטלים חלק בלחימה,²¹ התכיפות של הלחימה,²² והצורך בגיוס של כוחות צבא על מנת להלחם במרידה.²³ בסוריה, למרות האופי הספורדי והעובדה שמדובר בעיקר בלחימת גרילה, הלחימה מתמשכת כבר כשנה ומשלבת כלי לחימה כבדים,²⁴ ונראה כי הממשלה הסורית לא יכולה לדכא את המרד המזוין ללא כוחות הצבא הסורי.²⁵ על כן, נראה כי התנאי של עצימות הסכסוך מתקיים.²⁶

בנוגע לדרישת הארגון, הטריבונאלים בחנו מספר גורמים שונים כגון הקיום של הנהגה ומנגנוני משמעת (command structure and disciplinary mechanisms) אצל הקבוצה החמושה הלא מדינתית; האחדות של הקבוצה ביחסי הפנים והחוץ שלה; והיכולת של הקבוצה לגייס ולאמן לוחמים ולהשיג נשק וציוד.²⁷

בעוד ש-FSA מצליח, במידה מסוימת, לגייס לוחמים, לאמן אותם, ולהשיג נשק וציוד, קיים ספק אם לארגון יש הנהגה מאוחדת. באופן רשמי, ההנהגה של ה-FSA בראשותו של גנרל ריאד אל אסעד נמצאת בתורכיה בסמוך לגבול הסורי.²⁸ עם זאת, נטען כי להנהגה הנמצאת בתורכיה אין השפעה על היחידות הלוחמות בסוריה,²⁹ ושהשם "הצבא הסורי החופשי" למעשה מאגד רק בשם קבוצות אופוזיציה שונות אשר פעולות להפלת המשטר, אך עם הנהגות מקומיות נפרדות.³⁰ כך למשל, ביחס לארגון של היחידות הלוחמות ולאחריות של ההנהגה עליהן, ועדת החקירה העצמאית של האו"ם קבעה בדו"ח של פברואר 2012 כי:

Some local groups seem to recognize the leadership, yet may not communicate with it regularly or receive specific orders from it. Others merely adopt the name “FSA” to underscore their revolutionary aspirations, their army background or the fact that they are not Shabbiha. The commission also received information about Syrian civilians reinforcing anti-Government armed groups, which increases problems of effective control even at the level of local FSA groups. The FSA leadership abroad indicated to the commission that groups on the ground did not receive orders from it… As the commission was unable to verify the existence of a functioning chain of command or a superior/subordinate relationship between the highest leadership of the FSA and local units, it was unable to determine individual responsibility of FSA leaders abroad. Rather, the commission's findings pertain to violations perpetrated by FSA groups in different locations within the country.³¹

על סמך כך, ועדת החקירה העצמאית של האו"ם קבעה בפברואר 2012 שתנאי הארגון לא מתקיים ועל כן אין מדובר בסכסוך חמוש.³² כעבור שישה חודשים, באוגוסט 2012, ועדת החקירה העצמאית של האו"ם קבעה כי לאור העובדה שרמת הארגון השתפרה ובשילוב העצימות והאורך (duration) של העימותים, ניתן לקבוע כי מתקיים בסוריה סכסוך חמוש שאינו בינ"ל.³³

למרות שכיום ועדת החקירה העצמאית של האו"ם הגיעה למסקנה שרמת הארגון השתפרה לרמה אשר מאפשרת לסווג את העימות כסכסוך חמוש שאינו בינ"ל, לצורך הדיון המשפטי, ברצוני להתעכב על העמדה אשר הוצגה בדו"ח של פברואר 2012.

לדעתי, המחסור בהנהגה מרכזית אחת אינו צריך להיות סיבה בפני עצמה לקביעה כי הדרישה לארגון לא מתקיימת. בבסיס הדרישה לארגון עומדת הדאגה שהקבוצה המדינתית תהיה מסוגלת ליישם את כללי המשפט ההומניטרי.³⁴ על מנת ליישם את הכללים של המשפט ההומניטרי ובמיוחד של סעיף 3 המשותף לאמנות ז'נבה, אין צורך בארגון גדול ומרוכז. גם קבוצה קטנה של לוחמים יכולה לציית לכללים של המשפט ההומניטרי וליצור מנגנוני משמעת לאכיפת הכללים. ובמילים אחרות, האם יש צורך בהנהגה מרכזית על מנת להמנע מפגיעה באזרחים או על מנת להמנע מעינויים? מעבר לפרשנות תכליתית, הצורך בפרשנות אשר איננה שמה דגש על הנהגה מרכזית נובע גם ממניעים פרקטיים. פעמים רבות, לקבוצות לא מדינתיות אין הנהגה מאוחדת ששולטת בכל היחידות. דגש יתר על הקריטריון של אחידות ההנהגה עלול לגרום לכך שסכסוכים אלה לא יהיו כפופים לכללי המשפט ההומניטרי.³⁵ תוצאה זאת תהיה אבסורדית מאחר שהיא תהיה מנותקת מהמציאות. על כן, לדעתי, כבר בפברואר 2012 דרישת הארגון התקיימה ולכן כבר אז העימותים בין כוחות הממשלה לבין ה-FSA היו כפופים לכללי המשפט ההומניטרי.

התוצאות של התערבות זרה בסכסוך חמוש שאינו בינ"ל

על מנת להבין כיצד ההתערבות הזרה המתרחשת לכאורה עשויה להשפיע על סיווג הסכסוך בסוריה, יש צורך לציין בקצרה את תנאי התחולה של המשפט ההומניטרי במקרים של סכסוכים חמושים בינ"ל.

סעיף 2 המשותף לאמנות ז'נבה עוסק בתחולה של המשפט ההומניטרי במקרים של מלחמה, כיבוש וסכסוכים חמושים בין שתי מדינות או יותר. לפי הפרשנות המקובלת לסעיף זה, סכסוך חמוש בינ"ל יחול כאשר יהיה שימוש בכוח מזוין בין שתי מדינות (‘a resort to armed force between States’).ה³⁶ לעומת סכסוך חמוש שאינו בינ"ל, בסכסוך חמוש בינ"ל אין למעשה כמעט כל דרישה לעצימות של הסכסוך.³⁷

לפי הגישה המקובלת כיום על ידי רוב המשפטנים, כאשר מדינה זרה מתערבת במלחמת אזרחים לטובת כוחות הממשלה (ובהנחה שההזמנה או הסכמה להתערבות הינן אמיתיות וכנות), הסכסוך בין המדינה הזרה והקבוצה הלא מדינתית יהיה סכסוך חמוש שאינו בינ"ל.³⁸ הסיבה המרכזית לכך הינה שלפי סעיף 2 המשותף לאמנות ז'נבה סכסוך חמוש בינ"ל הינו בהכרח סכסוך בין מדינות. לאור ההסכמה/הזמנה של המדינה הטריטוריאלית לשימוש בכוח של המדינה הזרה בטריטוריה שלה, ברור כי שתי המדינות אינן נמצאות משני צידי המתרס,³⁹ ועל כן הסכסוך בין המדינה הזרה והקבוצה הלא מדינתית ינוהל תחת הדינים החלים בסכסוך חמוש שאינו בינ"ל.

במקרה של התערבות צבאית של מדינה זרה לטובת המורדים, הסכסוך בין הממשלה ובין המדינה הזרה יהיה כמובן סכסוך חמוש בינ"ל בין שתי המדינות. כך למעשה, יהיו שני סכסוכים חמושים מקבילים: סכסוך חמוש בינ"ל בין שתי המדינות וסכסוך חמוש לא בינ"ל בין כוחות הממשלה של המדינה והמורדים (הקבוצה הלא מדינתית).

קיימת גישה חלופית לפיה ברגע שיש התערבות כלשהי של מדינה זרה בסכסוך שאינו בינ"ל, הסכסוך כולו יהפך לסכסוך בינ"ל,⁴⁰ אך גישה זו נדחתה בצדק על ידי רוב החוקרים בתחום.⁴¹

בנוסף, יש לציין כי קיימת הטענה כי במקרה שמדינה נלחמת בקבוצה לא מדינתית אשר נשלטת או שייכת למדינה זרה, אזי הסכסוך בין הקבוצה הלא מדינתית והמדינה הטריטוריאלית צריך להחשב כסכסוך חמוש בינ"ל, בין המדינה הזרה והמדינה הטריטוריאלית. במקרה כזה הקבוצה הלא מדינתית תחשב כחלק מהכוחות של המדינה הזרה. הפס"ד המרכזי אשר קידם את הטענה הזו הינו פס"ד טאדיץ המפורסם.⁴² בפס"ד זה, הטריבונאל טען שאם הקבוצה הלא מדינתית שייכת (belonging) לצד לסכסוך לפי סעיף 4א(2) לאמנת ז'נבה השלישית, אז לא רק שהלוחמים של הקבוצה יכולים להיות זכאים למעמד של שבויי מלחמה, אלא גם הסכסוך עצמו יחשב לבינ"ל.⁴³ הטריבונאל השתמש במבחן של "השליטה הכוללת", על מנת לקבוע האם הקבוצה שייכת לצד למדינה הזרה.⁴⁴ למבחן "השליטה הכוללת" יש שני תנאים מצטברים. ראשית, על המדינה הזרה לספק תמיכה כלכלית, ציוד צבאי, תמיכה לוגיסטית או אימון של כוחות צבא המורדים. שנית, על המדינה הזרה להשתתף בארגון, תיאום או התכנון של הפעולות הצבאיות.⁴⁵

המבחן של "השליטה הכוללת" יושם בפסקי דין נוספים של ה-ICTY, ונחשב כמשקף את החוק הקיים על ידי בית המשפט המיוחד לסיירה ליאונה.⁴⁶ למרות שבית הדין הבינ"ל לצדק (ICJ) דחה את השימוש במבחן זה לצורך הדינים של אחריות מדינה, הוא נמנע באופן מפורש מלנקוט עמדה בנוגע לשימוש במבחן לצורך סיווג סכסוכים חמושים.⁴⁷

חוקרים שונים ביקרו את השימוש במבחן "השליטה הכוללת" והציעו מבחנים שונים לסיווג הסכסוך במקרה של התערבות לא ישירה מצד מדינה זרה לטובת המורדים.⁴⁸ מפאת קוצר המקום, אין זה המקום להרחיב על המבחנים השונים שהוצעו על ידי חוקרים אלה או על הביקורת הקיימת כלפי השימוש במבחן "השליטה הכוללת". מספיק לציין כי ברור ששלב זה אין מבחן מוכר ואחיד המכריע מתי, אם בכלל, הסכסוך החמוש שאינו בינ"ל יחשב כבינ"ל כתוצאה מהיחסים בין המדינה הזרה והקבוצה הלא מדינתית.⁴⁹ עם זאת, לצורך הדיון במסגרת זו, אשתמש במבחן "השליטה הכוללת" על מנת לנתח את ההשפעה הנורמטיבית של ההתערבות הזרה בסכסוך.

מן הכלל אל הפרט, בנוגע להתערבות הזרה לטובת הממשלה, אם הדיווחים על כך שכוחות של החיזבאללה ושל איראן משתתפים בלחימה לצד הממשלה מדויקים, אז הסכסוך החמוש הבינלאומי בין איראן, החיזבאללה והצבא הסורי מצד אחד אל מול ה-FSA יהיה סכסוך חמוש שאינו בינלאומי.

בנוגע להתערבות הזרה לטובת ה-FSA, לפי המבחן של "השליטה הכוללת", כל עוד המדינות הזרות מסתפקות בתמיכה כלכלית או צבאית (המרכיב הראשון של המבחן), ה-FSA נשאר ככוח עצמאי ועל כן הסכסוך בין כוחות הממשלה ל-FSA נשאר סכסוך שאינו בינ"ל. כמו כן, גם אם לוחמים ממדינות זרות הצטרפו ל-FSA באופן עצמאי, ה-FSA נשאר ככוח עצמאי והגדרת הסכסוך לא תשתנה. במידה שהלוחמים הזרים פועלים בשליחות של מדינה זרה, אז למעשה יווצר מצב של סכסוך חמוש בינ"ל מקביל (לסכסוך הלא בינ"ל) בין המדינה הזרה לסוריה. לצערנו, בדו"ח האחרון של האו"ם לא היה שום פירוט על הלוחמים הזרים הפועלים לכאורה כנגד הממשלה. לבסוף, במידה שהצבא התורכי באמת לקח/ייקח פיקוד ישיר על כוחות ה-FSA, יהיה מקום לטעון כי לפי פס"ד טאדיץ, כוחות ה-FSA יהיו שייכים לתורכיה ועל כן הסכסוך יחשב סכסוך בינ"ל בין תורכיה לסוריה.

סיכום

בסוריה מתרחש כעת סכסוך חמוש שאינו בינ"ל בין כוחות הממשלה לבין ה-FSA. המשמעות הינה שהכללים של סעיף 3 המשותף לאמנות ז'נבה והכללים המנהגיים של דיני המלחמה חלים בסכסוך זה ושפשעים הנעשים במסגרת הסכסוך יכולים להחשב כפשעי מלחמה. לגבי המעורבות הזרה בסכסוך בסוריה, רוב הפרטים העובדתיים אינם ברורים בשלב זה. למרות זאת, נראה כי המעורבות הזרה הקיימת לכאורה בשלב זה לא משנה את סיווג הסכסוך. אם אכן יש/תהיה מעורבות ישירה זרה לטובת המורדים, אז יווצר סכסוך חמוש בינ"ל מקביל. אם אכן מדינה זרה (למשל תורכיה) תשלוט על ה-FSA, אז תעלה הטענה כי ה-FSA אינו מהווה כוח עצמאי והוא למעשה שייך למדינה הזרה ועל כן הסכסוך החמוש בין כוחות הממשלה ל-FSA יחשב כחלק מסכסוך בינ"ל בין המדינה הזרה לבין סוריה.

* נועם זמיר הנו דוקטורט למשפט בין-לאומי באוניברסיטת קיימברידג'

תגובות: info@alma-ihl.org

הערות

1. ראו:

ICRC, "Syria: ICRC president concludes visit amid relentless fighting", 7 September 2012', available at:

http://www.icrc.org/eng/resources/documents/news-release/2012/syria-news-2012-09-07.htm

("The rules of international humanitarian law must be adhered to by all parties to the conflict to avoid civilian loss of life…It is the responsibility of the parties to protect civilians in their conduct of hostilities.")

ראו גם הצהרה קודמת הקוראת לצדדים הלוחמים בסוריה להבדיל את עצמם מהאוכלוסייה האזרחית:

ICRC, "Syria: parties to the fighting must distinguish between civilians and fighters", 27 May 2012, available at:

http://www.icrc.org/eng/resources/documents/news-release/2012/syria-news-2012-05-27.htm

("We urge the parties to the fighting to distinguish at all times between civilians and those participating in the hostilities")

2. ראו:

Reuters, "Exclusive: Red Cross ruling raises questions of Syrian war crimes", 14 July 2012, available at: http://uk.reuters.com/article/2012/07/14/uk-syria-crisis-icrc-idUKBRE86D09B20120714;

BBC, "Syria in civil war, Red Cross says", 15 July 2012, available at: http://www.bbc.co.uk/news/world-middle-east-18849362

3.

Human Rights Council, Report of the International Commission of inquiry on the Syrian Arab Republic, UN Doc. A/HRC/21/50, 16 August 2012, para. 12 ("The August Report of the International Commission of inquiry on the Syrian Arab Republic").

4. ראו:

Robert Kolb and Richard Hyde, An Introduction to the International Law of Armed Conflicts (2008) pp. 69-70;

Jelena Pejić, “Status of Armed Conflicts”, in E. Wilmshurst and S. C. Breau (eds.), Perspectives on the ICRC Study on Customary International Humanitarian Law (2007) p. 77;

Marko Milanović and Vidan Hadži-Vidanović, “A Taxonomy of Armed Conflict”, in N. White and C. Henderson (eds.), Research Handbook on International Conflict and Security Law (2012) p. 2 (forthcoming, available at SSRN: http://ssrn.com/abstract=1988915)

5. חוסר הוודאות בנוגע לעובדות בשטח נובע בין היתר מכך שהמשטר הסורי אינו מאפשר סיקור תקשורתי חופשי של הסכסוך, ראו:

Human Rights Council, Report of the International Commission of inquiry on the Syrian Arab Republic, UN Doc. A/HRC/19/69, 22 February 2012, para. 55 ("The February Report of the International Commission of inquiry on the Syrian Arab Republic").

6. ראו:

BBC News, "Middle East unrest: Syria arrests Damascus protesters", 16 March 2011, available at: http://www.bbc.co.uk/news/world-middle-east-12757394

7. ראו:

BBC News, "Syria: The story of the conflict", 30 August 2012, available at http://www.bbc.co.uk/news/world-middle-east-19331551

8.

The August Report of the International Commission of inquiry on the Syrian Arab Republic, summary, pp. 1-2

9. הסיבה לכך נובעת בין היתר מהשימוש הרחב במושג "שביחה". סורים רבים מתייחסים לכל איש חמוש הלבוש בבגדים אזרחיים כשביחה. בחלק מהמקומות, השביחה מורכבת מקבוצות של אזרחים מתנדבים הנאמנים לצבא ובחלק מהמקומות נטען כי השביחה מאורגנים ומקבלים תשלום על ידי הממשלה. ראו:

The August Report of the International Commission of inquiry on the Syrian Arab Republic, para. 24 and Annex III at para. 6 ("While it is evident that Shabbiha act in concert with Government forces, their precise nature and the relationship between the Shabbiha and the Government remains unclear").

10. בשולי הדברים, ראוי לציין כי בדו"ח האחרון של ועדת החקירה העצמאית של האו"ם צויין כי בנוסף לצבא הסורי החופשי, החלו לפעול מילציות איסלאמיות נוספות אשר אחת מהן לכאורה קשורה לאל-קאעידה. כמו כן, ישנם דיווחים על קיומן של מילציות מקומיות להגנה עצמית שתומכות בממשלה, אך לא קשורות לשביחה. לאור המידע המועט הקיים לגבי הפעילות של מילציות אלה, אני אתמקד בניתוח המשפטי בעימות של הצבא הסורי והשביחה ("כוחות הממשלה") עם ה-FSA . ראוי לציין שגם הדוחות של ועדת החקירה העצמאית של האו"ם, נכון להיום, לא ניתחו לעומק את הפעילות של המילציות הנוספות ואת המסגרת הנורמטיבית שחלה לגביהן. ראו:

The August Report of the International Commission of inquiry on the Syrian Arab Republic, paras 30-31, Annex III at paras 16-17.

11.

The February Report of the International Commission of inquiry on the Syrian Arab Republic, para. 105 ("By all accounts, anti-Government armed groups, especially FSA groups, have become much more active since November 2011. The commission assumes to have described only part of the spectrum of anti-Government armed groups that have emerged and their activities")

12. ראו: הארץ, אבי יששכרוף, 'מפקד משמרות המהפכה באיראן הודה: "חיילינו פועלים בלבנון ובסוריה"', 17 בספטמבר 2012: http://www.haaretz.co.il/news/world/middle-east/1.1825506; חדשות נענע 10, 'דיווח: 200 לוחמי חיזבאללה נכנסו לסוריה לסייע למשטר אסד', 16 מאי 2012, http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleID=897243

Zvi Bar'el, "Report: Top Iran military official aiding Assad’s crackdown on Syria opposition", Haaretz, 6 February 2012, www.haaretz.com/news/middle-east/report-top-iran-military-official-aiding-assad-s-crackdown-on-syria-opposition-1.411402

עם זאת, איראן מכחישה את המעורבות הצבאית שלה:

CNN, "Opposition: Syrian forces deploy heavy weapons as battle for Aleppo intensifies", 5 August 2012 http://www.cnn.com/2012/08/05/world/meast/syria-unrest/index.html

13. רשת ב', 'ארה"ב ובריטניה מכשירות המורדים בסוריה', 27 אוגוסט 2012: http://www.iba.org.il/bet/?entity=867922&type=1

Shamus Cooke, "Proxy War in Syria Threatens Catastrophe for the Middle East", Global Research, 30 January 2012, available at http://www.globalresearch.ca/proxy-war-in-syria-threatens-catastrophe-for-the-middle-east/

מצד שני, לפחות במרץ 2012, ה-FSA הכחיש שהוא מקבל סיוע כלשהו בינ"ל:

Ellen Knickmeyer and Nour Malas, "Gulf Arabs Deny Arms to Syria Rebels", The Wall Street Journal, 4 March 2012, available at: http://online.wsj.com/article/SB10001424052970204276304577261341366601000.html?mod=googlenews_wsj

14.

The August Report of the International Commission of inquiry on the Syrian Arab Republic, Annex III, at para. 10 ("Accounts indicate the existence of foreign fighters in the ranks of some armed groups. The commission has not, however, been able to determine their significance.")

15.

Debka File, 'Turkish officers take command of Syrian rebel brigades. N. Israel on alert', 6 September 2012, available at: http://www.debka.com/article/22336/Turkish-officers-take-command-of-Syrian-rebel-brigades-N-Israel-on-alert

ראו גרסה בעברית, תיק דבקה, 'קצינים טורקיים לקחו פיקוד ישיר על חטיבות מורדים סוריים. מתיחות וכוננות בצפון', 6 ספטמבר 2012 http://www.debka.co.il/article/22335

יש לציין כי הטענה הזו לא פורסמה באף אחד מאתרי החדשות המרכזיים בארץ או בעולם. הסיבה שאני מפרסם אותה ברשימה זו היא לצורך הדיון המשפטי התיאורטי.

16. להשוואה בין הנתונים השונים לגבי מספר ההורגים, ראו:

BBC News, ‘Syria: The story of the conflict’, 30 August 2012, available at http://www.bbc.co.uk/news/world-middle-east-19331551

ראו גם:

ICRC Annual Report on the Syrian Arab Republic (2011), available at http://www.icrc.org/eng/assets/files/annual-report/current/icrc-annual-report-syrian.pdf

17.

BBC News, "Syria in state of war, says Bashar al-Assad", 27 July 2012. Available at http://www.bbc.co.uk/news/world-middle-east-18598533

18. סוריה לא חברה בפרוטוקול השני לאמנות ז'נבה ולכן רשימה זו לא עוסקת בתנאי התחולה של פרוטוקול זה.

19.

Dietrich Schindler, “The Different Types of Armed Conflicts According to the Geneva Conventions and Protocols” 163 Recueil des Cours (1979) p. 147;

Marco Sassòli and Antoine A. Bouvier, How Does Law Protect in War? (3rd ed., 2011) Part I, ch 2, pp. 22-23.

20.

Prosecutor v. Tadić (Jurisdiction Appeal) IT-94-1-AR72 (2 October 1995), para. 70;

Prosecutor v. Limaj, Bala and Musliu (Trial Judgement) IT-03-66-T (30 November 2005), paras. 88-170;

Prosecutor v. Haradinaj, Balaj and Brahimaj (Trial Judgement) IT-04-84-T (3 April 2008), paras. 37-60.

21.

Prosecutor v. Haradinaj, Balaj and Brahimaj (Trial Judgement) IT-04-84-T (3 April 2008), para. 48.

22.

Prosecutor v. Tadić (Trial Judgement) IT-94-1-T (7 May 1997), para. 565; Prosecutor v. Delalić et al. (Čelebići Trial Judgement) IT-96-21-T (16 November 1998), para. 189;

Prosecutor v. Milošević (Decision on Motion for Judgement of Acquittal) IT-02-54-T (16 June 2004), para. 28.

23.

Prosecutor v. Milošević (Decision on Motion for Judgement of Acquittal) IT-02-54-T (16 June 2004), para. 30.

24.

The August Report of the International Commission of inquiry on the Syrian Arab Republic, Annex III at paras 1-7

25. מסקנה זו איננה מצדיקה כמובן את השימוש הלא הכרחי והעברייני שהממשלה עושה על מנת לדכא הפגנות אזרחיות. הניתוח להלן מוגבל רק לסיווג העימות בין הכוחות המזויינים.

26. ראו גם:

The August Report of the International Commission of inquiry on the Syrian Arab Republic, para. 12

למסקנה דומה הגיעו חוקרים נוספים שכתבו על הסכסוך. ראו למשל:

“Is it a Bird? Is it a Plane? Is it an Armed Conflict? -­ The Classification of the Situation in Syria”, 1 Journal of International Law 2012, p. 21 (forthcoming, available at SSRN: http://papers.ssrn.com/sol3/papers.cfm?abstract_id=2045696)

אפילו ועדת החקירה העצמאית של האו"ם (בדו"ח אשר פורסם בפברואר אשר לפיו המצב בסוריה איננו נופל תחת ההגדרה של סכסוך חמוש) קבעה כי התנאי של העצימות התקיים כבר בפברואר:

The February Report of the International Commission of inquiry on the Syrian Arab Republic, para. 13

27.

Prosecutor v. Limaj, Bala and Musliu (Trial Judgement) IT-03-66-T (30 November 2005), para 90; Prosecutor v. Haradinaj, Balaj and Brahimaj (Trial Judgement) IT-04-84-T (3 April 2008), para. 60

28.

Liam Stack, "In Slap at Syria, Turkey Shelters Anti-Assad Fighters", New York Times, 27 October 2011, available at: http://www.nytimes.com/2011/10/28/world/europe/turkey-is-sheltering-antigovernment-syrian-militia.html

29.

Rania Abouzeid, "Syria's Splintered Opposition: Who Is Running the War Against the Regime", Time World, 6 February 2012, available at: http://www.time.com/time/world/article/0,8599,2106257,00.html

("it is debatable whether the FSA's leadership in Turkey serves anything more than a p.r. function — a source for media and Western diplomats — without real command of FSA fighters on the ground.")

30.

Al Jazeera,‘Q&A: Nir Rosen on Syria’s armed opposition’, 13 February 2012, available at: http://www.aljazeera.com/indepth/features/2012/02/201221315020166516.html

31.

The February Report of the International Commission of inquiry on the Syrian Arab Republic, para. 108-109

32.

The February Report of the International Commission of inquiry on the Syrian Arab Republic, para. 13

33.

The August Report of the International Commission of inquiry on the Syrian Arab Republic, paras. 12 & 27, Annex II at para 3, Annex III at paras 8-15.

34.

Milanović and Hadži-Vidanović, p. 26; Pejić, pp. 191-192; Schindler, p. 147; Lindsay Moir, The Law of Internal Armed Conflict (2002) p. 36

35. כך למשל בסכסוך החמוש האחרון בלוב, למורדים שנלחמו בקאדפי לא היתה הנהגה מאוחדת במשך השלבים הראשונים של המאבק. ראו:

Kubo Mačák and Noam Zamir, "The Applicability of International Humanitarian Law to the Conflict in Libya", International Community Law Review (forthcoming).

36.

Prosecutor v. Tadić (Jurisdiction Appeal) IT-94-1-AR72 (2 October 1995), para. 70.

37.

Jean Pictet (ed.), Geneva Convention relative to the Protection of Civilian Persons in Time of War: Commentary (1958), p. 20; Prosecutor v. Delalić et al. (Trial Judgement) IT-96-21-T (16 November 1998), para. 184;

עם זאת, קיימת הטענה כי סכסוך חמוש בינ"ל מחייב עצימות מעבר לתקריות גבול מבודדות:

Christopher Greenwood, “Scope of Application of Humanitarian Law” in D. Fleck (ed.), The Handbook of International Humanitarian Law (2nd ed., 2008) p. 48 and Gary D. Solis, The Law of Armed Conflict: International Humanitarian Law in War (2010) p. 151

בנוסף, יש לציין כי שימוש בכוח בטעות לא יוביל בהכרח למצב של סכסוך חמוש בינ"ל:

UK Ministry of Defence, The Manual of the Law of Armed Conflict (2004), para. 3.3.1 ("Whether any particular intervention crosses the threshold so as to become an armed conflict will depend on all the surrounding circumstances. For example, the replacing of border police with soldiers or an accidental border incursion by members of the armed forces would not, in itself, amount to an armed conflict, nor would the accidental bombing of another country").

38. ראו למשל:

D. Fleck, "The Law of Non-International Armed Conflicts" in D. Fleck (ed.), The Handbook of International Humanitarian Law (2nd ed., 2008) p. 605;

Dapo Akande, “Classification of Armed Conflicts: Relevant Legal Concepts” in E. Wilmshurst (ed.), International Law and the Classification of Conflicts (2012) pp. 6263;

Hoffmann, p. 20.

יש לציין כי בניגוד לפרשנות של רוב החוקרים בתחום, בג"ץ בפס"ד הסיכולים הממוקדים ציין כי הדינים של סכסוכים חמושים בינ"ל "חלים בכל מקרה של עימות מזויין בעל אופי בינלאומי – כלומר, חוצה גבולות המדינה – בין אם המקום בו מתרחש העימות המזויין נתון לתפיסה לוחמתית ובין אם לאו" (בג"ץ 769/02 הוועד הציבורי נגד העינויים בישראל נ' ממשלת ישראל (14.12.06), פסקה 18 לפסק דינו של הנשיא (בדימוס) ברק). לביקורת מעולה על פרשנות זו בנוגע לסיווג סכסוכים חמושים לאור המשפט ההומניטרי, ראו:

Tamás Hoffmann, “Squaring the Circle? – International Humanitarian Law and Transnational Armed Conflicts”, Hague Academy of International Law (2010) pp. 18-19.

39. שאלה נפרדת בנוגע לסיווג הסכסוך עולה במקרה של פעולה של מדינה זרה כנגד הקבוצה הלא מדינתית ללא ההסכמה של המדינה הטריטוריאלית. כך לדוגמה, עלתה השאלה כיצד לסווג את הסכסוך בין החזבאללה לישראל במלחמת לבנון השנייה בשנת 2006. לאור מגבלת המקום, רשימה זו לא עוסקת בסוגיה זו. לדיון ראו: Akande, pp. 70-79 .

40. לדיון כללי ולהפניות נוספות לגבי טענה זו ראו: Hoffmann, p. 11.

רוב החוקרים בתחום הגבילו את הטענה שלהם לגבי בינאום הסכסוך למקרים של התערבות זרה לטובת המורדים. עם זאת, קיימת גם הטענה שבמקרה של התערבות זרה לטובת הממשלה הסכסוך יהפך לבינ"ל:

G. Aldrich, "The Laws of War on Land", 94 AJIL (2000) pp. 62–3.

41.

Christopher Greenwood, “International Humanitarian Law and the Tadic Case”, 7 European Journal of International Law (1996) p. 271;

Hans P. Gasser, “Internationalized Non-International Armed Conflicts: Case Studies of Afghanistan, Kampuchea and Lebanon”, 33 American University Law Review (1983) p. 147;

Yoram Dinstein, The Conduct of Hostilities under the Law of International Armed Conflict (2010) pp. 26-28;

Milanović and Hadži-Vidanović p. 42;

Hoffmann, pp. 20-22;

Moir, pp. 46-47;

42.

Prosecutor v. Tadić (Appeal Judgement) IT-94-1-A (15 July 1999), para. 84.

43. שם, פסקה 92.

44. שם, פסקאות 98-131

45. שם, פסקאות 131, 145, 162; ראו גם

Stefan Talmon, “The Responsibility of Outside Powers for Acts of Secessionist Entities” 58 International and Comparative Law Quarterly (2009) p. 506.

46.

Prosecutor v. Brima et al. (Trial Judgement) SCSL-04-16-T (20 June 2007), para. 251.

47.

Case Concerning the Application of the Convention on the Prevention and Punishment of the Crime of Genocide (Bosnia and Herzegovina v. Serbia and Montenegro), Judgment, I.C.J. Reports 2007, para. 404.

48.

Marko Milanović, “State Responsibility for Genocide” 17 European Journal of International Law (2006) p. 587;

Akande, p. 61; Katherine Del Mar, “The Requirement of ‘Belonging’ under International Humanitarian Law” 21 European Journal of International Law (2010)

49. ראו ביקורת נוספת כנגד עצם הטענה ששליטה של מדינה זרה יכולה לבנאם את הסכסוך בין המדינה הטריטוריאלית והקבוצה הלא מדינתית:

Kubo Mačák and Noam Zamir, "The Applicability of International Humanitarian Law to the Conflict in Libya", International Community Law Review (forthcoming).