שני הפרוטוקולים הנוספים לאמנות ז'נבה (1977)

שני הפרוטוקולים הנוספים לאמנות ז'נבה (1977):

(1) הפרוטוקול הראשון הנוסף לאמנות ז'נבה - פרוטוקול נוסף לאמנות ז'נבה מיום 12 באוגוסט 1949, בדבר הגנת קורבנות סכסוכים מזוינים בין-לאומיים, מיום 8 ביוני 1977.

(2)הפרוטוקול השני הנוסף לאמנות ז'נבה - פרוטוקול נוסף לאמנות ז'נבה מיום 12 באוגוסט 1949, בדבר הגנת קרבנות סכסוכים מזוינים שאינם בין-לאומיים, מיום 8 ביוני 1977.

שני הפרוטוקולים הנוספים לאמנות ז'נבה, אשר נחתמו בשנת 1977, מהווים חלק משמעותי במשפט הבין-לאומי ההומניטרי. הפרוטוקולים הנוספים מהווים תוספת ועדכון לארבע אמנות ז'נבה מ- 1949.

הפרוטוקול הנוסף הראשון, אשר כולל 102 סעיפים, מהווה מסמך אשר מעגן בכתב נורמות מנהגיות רבות (למשל עקרון המידתיות והגדרת מטרה צבאית לגיטימית) אך גם מוסיף הוראות חדשות המבקשות להרחיב את המשפט הבין-לאומי ההומניטרי (בין השאר זכאותם של לוחמי גרילה למעמד של שבויי מלחמה) ביחס לסכסוך מזוין בין-לאומי . נכון לינואר 2014, 173 מדינות אשררו את הפרוטוקול. חלק ניכר מהוראותיו נחשבות כמשקפות משפט בין-לאומי הומניטרי מנהגי ולכן חלות גם על מדינות אשר לא הצטרפו לפרוטוקול. עם זאת, חלק מהסעיפים בפרוטוקול (במיוחד סעיפים 1(4), 43 ו- 44) שנויים במחלוקת וכתוצאה מכך למשל ישראל וארה"ב מסרבות להצטרף לפרוטוקול הנוסף הראשון ואף מהוות מתנגדות עקביות לסעיפים אלו.

הפרוטוקול הנוסף השני הוא מסמך קצר בהרבה, אשר כולל 28 סעיפים בלבד. 167 מדינות אשר אשררו את הפרוטוקול הנוסף השני שקובע כללי ליבה הומניטריים אשר יחולו על סכסוך מזוין שאינו בין-לאומי כפי שהוא מוגדר בסעיף 1 לפרוטוקול.

[Additional Protocols 1977]

להרחבה בנוגע לשני הפרוטוקולים הנוספים ויחסה של ישראל אליהם ראו רות לפידות, יובל שני ועדו רוזנצוייג "ישראל ושני הפרוטוקולים הנוספים משנת 1977 לאמנות ז'נבה", מחקר מדיניות 92, המכון הישראלי לדמוקרטיה (2011), זמין בקישור: http://www.idi.org.il/media/236032/pp_92.pdf