סמכות שיפוט אוניברסלית
מקובל לראות בסמכות שיפוט אוניברסאלית כסמכות שיפוט של מדינה להעמיד לדין אדם בגין ביצוע פשעים בין-לאומיים ללא קשר למקום ביצוע העבירה או לאזרחות של המבצע או של קורבנות העבירה. בית המשפט העליון הסביר בעניין אייכמן כי זהו אופיים האוניברסאלי המיוחד של הפשעים - "פשעים שנאסרו מטעם משפט העמים והגוררים אחריות פלילית אינדיבידואלית" - אשר מקנה לכל מדינה ומדינה את הסמכות לשפוט את מי שנתן ידו להם ולהענישו.1
חרף ההגדרה הפשוטה לכאורה של סמכות השיפוט האוניברסאלית, אין הסכמה מלאה על ההגדרה המדויקת. יש המזהים את מקור סמכות השיפוט האוניברסאלית לפני מאות שנים, בהקשר לעבירת השוד-ים, אולם עדיין קיימת מחלוקת עמוקה, בין היתר, על רשימת העבירות הבין-לאומיות המקנות סמכות שיפוט אוניברסאלית ועל התנאים המקדימים הנדרשים עובר למימושה. הגישה המרכזית תומכת בקיומה של סמכות שיפוט זו ב"פשעים בין-לאומיים" כגון פשעי מלחמה, פשעים נגד האנושות, פשע השמדת עם, פשע העבדות, ועינויים.
בעקבות התעוררות סמכות השיפוט האוניברסאלית בעשורים האחרונים, הוועדה השישית של העצרת הכללית באו"ם הוסיפה לסדר יומה, בשנת 2009, את הנושא "היקפה ויישומה של סמכות השיפוט האוניברסאלית".2
1. ראו בעניין זה את ע"פ 336/61 אדולף אייכמן נ' היועץ המשפטי לממשלה, "פסקי-דין", כרך טז, תשכ"ב/תשכ"ג-1962, סעיף 12 ואילך.
2. ראו בקישור http://www.un.org/en/ga/sixth/66/ScopeAppUniJuri.shtml
[Universal Jurisdiction]