דו"ח אדמונד לוי והמשפט הבין-לאומי

מאת: חואן פדרו שרר
תאריך פרסום: 4.11.2012
מסקנות והמלצות דו"ח ועדת השופט בדימוס אדמונד לוי עוררו דיון רחב מאז פרסומו ביולי. בדו"ח, הטוען כי ישראל איננה כוח כובש, מובא ציטוט סלקטיבי ומטעה מתוך הפרשנות לאמנת ז'נבה הרביעית, בהוצאת הוועד הבין-לאומי של הצלב האדום - כדי לתמוך בטיעון, ולפיו מפעל ההתנחלויות הישראלי אינו כרוך בהפרת הוראות המשפט ההומניטרי הבין-לאומי.

כמי שהופקד על המשפט ההומניטרי הבין-לאומי ובתגובה על הסילוף הזה, הצלב האדום הבין-לאומי רואה חשיבות במתן הבהרה פומבית לדבר.

בדו"ח לוי נטען, כי ישראל איננה בגדר כובש, משום שהגדה המערבית נתפסה ממדינה שלא היתה הריבון החוקי במקום, בעוד שלישראל עצמה "תביעה לזכויות של ריבון בשטח". ואולם על פי דיני הכיבוש, שהם חלק מהמשפט ההומניטרי הבין-לאומי, השאלה אם היתה לירדן תביעה ריבונית על השטח לפני הכיבוש אינה רלוונטית.

על פי ההגדרה המחייבת הקבועה בתקנות האג מ-1907, "שטח נחשב לכבוש כשהוא נמצא למעשה תחת שלטון צבא האויב". לצורך דיני הכיבוש, די בכך שהמדינה שצבאה ביסס שליטה ממשית בשטח לא היתה הריבון החוקי במקום בעת שהסכסוך פרץ. בדיני הכיבוש אין כל עיגון לרעיון, כי לצורכי המשפט ההומניטרי הבין-לאומי ייחשב השטח ככבוש רק אם הטענה לריבונות עליו ברורה ואין מערערים עליה.

ואכן, שלילת ההגנה שהחוק מעניק למי שחי תחת כיבוש, בשל חילוקי דעות בין הצדדים ללחימה בעניין הריבונות בשטח האמור, תעמוד בניגוד מוחלט לתכלית ההומניטרית של המשפט ההומניטרי הבין-לאומי.

הגדה המערבית נתונה תחת שליטתה בפועל של ישראל. ישראל קנתה שליטה זו בעקבות מערכה צבאית, והיא מקיימת אותה באמצעות כוח צבאי. גם הטוענים כי לישראל "תביעה לזכויות של ריבון" בגדה אינם יכולים לטעון, כי ישראל היתה הריבון החוקי בשטח כשתפסה את השליטה עליו. לפיכך ברור, כי בניגוד לטענת הדו"ח, הגדה המערבית היא שטח כבוש בידי ישראל. ואכן, בית המשפט העליון בישראל חזר ופסק בעקביות, כי הגדה המערבית נתונה תחת כיבוש ("תפיסה לוחמתית").

בעניין ההתנחלויות הישראליות בגדה יש להדגיש, כי סעיף 49 באמנת ז'נבה הרביעית - האוסר על מדינה להעביר חלקים מאוכלוסייתה האזרחית לשטח שנכבש על ידה - אינו מסתפק רק באיסור על המדינה הכובשת לבצע העברה כפויה של חלקים מאוכלוסייתה; הוא אף אוסר כל פעולה מטעם הכובש שיש בה כדי לסייע להעברת אוכלוסייתה לשטח הכבוש.

פרשנות הצלב האדום הבין-לאומי לאמנת ז'נבה הרביעית מבהירה, כי הוראה זו, בדומה לאמנה בכללותה, נועדה להגן על האוכלוסייה המקומית בשטח הכבוש, ולא על אוכלוסיית הכובש. זאת ועוד, המשפט ההומניטרי הבין-לאומי אוסר על כל פעולה של הכוח הכובש שנועדה לשנות את המאפיינים המהותיים של השטח הכבוש, לרבות כל צעד הפוגע בהרכב הדמוגרפי, התרבותי או החברתי.

לסיכום, ובניגוד לטענת דו"ח לוי, מנקודת מבט של המשפט הבין-לאומי, הגדה המערבית נתונה תחת כיבוש ישראלי. קביעה זו, בדומה לעמדת הצלב האדום הבין-לאומי, ולפיה ההתנחלויות הישראליות בגדה הן בלתי חוקיות, מבוססת על הוראות המשפט ההומניטרי הבין-לאומי הנוגעות בדבר, ועליהן בלבד.

[מאמר זה פורסם לראשונה בהארץ בתאריך 4.11.2012]

*השגריר חואן פדרו שרר הוא ראש משלחת הוועד הבין-לאומי של הצלב האדום לישראל ולשטחים הכבושים
Comments