המשפט הבין-לאומי ההומניטרי

המשפט הבין-לאומי ההומניטרי (ידוע גם כ "דיני לחימה" או "דיני המלחמה") הוא שם כולל למסגרת הכללים והנורמות החלה בזמן סכסוך מזוין. המשפט הבין-לאומי ההומניטרי חל בכל מקרה של סכסוך מזוין, בין אם הוא סכסוך בין-לאומי או סכסוך שאינו בין-לאומי וללא תלות בדרך שבה התחילה הלחימה, חוקיות הסכסוך וללא כל צורך בהכרזה על מלחמה. המשפט הבין-לאומי ההומניטרי מחייב את כלל הצדדים הלוחמים - מדינות, ארגונים שאינם מדינתיים ואנשים הנוטלים חלק פעיל בלחימה. 

בבסיס המשפט הבין-לאומי ההומניטרי עומדים זה לצד זה שני רעיונות - הסדרת הלחימה (קביעת איסורים על נשקים או דרכי לחימה מסויימים) מחד גיסא והצורך להפריד (ככל הניתן) את האוכלוסייה האזרחית מהשלכות הלחימה מאידך גיסא. למשפט הבין-לאומי ההומניטרי ארבעה עקרונות יסוד: (1) הבחנה, (2) צורך צבאי, (3) מידתיות ו (4) הומאניות.

המשפט הבין-לאומי ההומניטרי מורכב מנורמות מנהגיות ונורמות המופיעות באמנות בין-לאומיות כגון ארבע אמנות ז'נבה (1949) ושני הפרוטוקולים הנוספים לאמנות אלו (1977).

[International Humanitarian Law]